סלימאני חלא לבניה ושיפוצים בע"מ נ' חלבני

פסק דין

בפני תביעת התובעת לתשלום שכרה בגין עבודה אשר בוצעה עבור הנתבע.

התובעת טוענת כי בחודש 7/11 הוזמנה בידי הנתבע לבצע עבודת תוספת שלד, בקומה השניה בבית הנתבע בקיבוץ איילון. התובעת טוענת כי הסיכום בין הצדדים היה על תשלום 75,000 ₪ בצירוף מע"מ, לא כולל שכר בגין תוספות. התובעת טוענת כי ביצעה את העבודה המקורית וכן ביצעה תוספות לעבודה הנאמדות על ידה בסך 35,633 ₪ בצירוף מע"מ. התובעת מודה כי הנתבע שילם עבור העבודות אשר בוצעו סך של 65,000 ₪ ולפיכך לטענתה, נותר הנתבע חב לה סך של 63,334 ₪. מכאן תביעתה זו של התובעת.

הנתבע טוען כי התקשר עם מר חסן סולימאני אישית ולא עם החברה מטעמו וכי הוסכם בין הצדדים לא רק על בניית שלד, אלא עבודות נוספות של פירוק והריסת גג הרעפים הקיים, הריסת עליית הגג, פינוי רעפים ועצים , הורדת ספי שיש מסביב למעקה הבית, פינוי דוד שמש והשבתו לאחר העבודה ועוד כהנה וכהנה עבודות שונות. כנגד ביצוע אותן עבודות אמור היה הנתבע לשלם למר חסן סולימאני , לטענתו, סך של 75,000 ₪ כולל סכום המע"מ. הנתבע טוען כי התובעת לא השלימה את מלוא העבודות עליהן הוסכם ומשכך אמורים היו הצדדים לערוך ביניהם התחשבנות עם תום העבודה. משכך, טוען הנתבע כי שילם את מלוא שכרה של התובעת, פרט לסך של 10,000 ₪, אשר אמורים היו לשמש לצורך ביצוע ההתחשבנות בין הצדדים. הנתבע טוען כי פנה מספר פעמים אל מנהל התובעת על מנת שישלים את העבודות, אך זה התעלם מפניותיו ולא השלים העבודות. הנתבע טוען איפוא כי יש לדחות את התביעה.

דיון :

תחילה לשאלת היריבות בין הצדדים. עיון בראיות אשר המציאו הצדדים ובעדויות מטעמם מעלה כי אכן הנתבע התקשר עם התובעת בהסכם לביצוע העבודות, זאת באמצעות מנהלה. הנתבע לא הכחיש את ההתקשרות אשר נערכה עם מנהלה של התובעת ולפיכך אין מקום לקבל טענה זו של חוסר יריבות , מה גם שהנתבע זנח אותה בטיעוניו ובעדותו בפני בית המשט במועד ישיבת ההוכחות.

כעת, ללב התביעה. הנטל להוכיח תביעתה הינו על התובעת.

התובעת טענה כי סיכום הדברים עם הנתבע היה על תשלום הסך של 75,000 ₪ אשר אינם כוללים מע"מ. היקף העבודה מפורט לטענת התובעת בהזמנת עבודה מיום 10/7/11 אשר צורפה כנספח א' לת/1 והוגשה אל בית המשפט. יאמר כבר כעת, בניגוד לכלל הראיה הטובה ביותר, הוגש לתיק בית המשפט תצלום דהוי במיוחד של הזמנת עבודה אשר לא ניתן להבין ממנו דבר באשר להיקף העבודה ומהותה. התובעת אף לא פירטה בתביעתה, מה היתה העבודה אמורה לכלול על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם באם בוצעה העבודה במלואה והאם בוצעו אף תוספות לעבודה המקורית אשר עליה הוסכם בין הצדדים.

עדות מנהל התובעת מר חסן סלימאני בעניין זה, לא שפכה אור על היקף העבודות וההיפך. כאשר הוצג למנהל התובעת מסמך אשר נערך בידי שני הצדדים (ת/2 עמודים המסומנים 1-5) הוא הכחיש תחילה את חתימותיו בסיפא להסכמות הצדדים ולאחר מכן טען כי הוא חתום רק ליד ציון הסכומים אותם קיבל מעם הנתבע (ראה עמ' 1 שורה 27 ואילך לפרוטוקול). מנהל התובעת ניסה להכחיש כי סיכם עם הנתבע מה תכלול העבודה והכחיש כי חתם על אותו סיכום דברים ואישר כי חתם על כספים אשר שולמו לו בלבד.

עדותו זו של מנהל התובעת אינה מהימנה עלי. שורת ההגיון מלמדת כי התובעת בודאי סיכמה עם הנתבע מה תכלול העבודה בפירוט ועל בסיס זה נתנה הצעת מחיר מטעמה לביצוע העבודה ואף נתנה לוח זמנים משוער לביצועה. מנהל התובעת הודה כי הציע לנתבע מחיר מסויים ולאחר שהנתבע שקל בדבר ושכנע אותו להפחית מן המחיר סיכמו השניים על המחיר הסופי לביצוע העבודה. "אני באתי אליך לבית שלך , ראיתי תכניות ועל סמך התכניות נתתי לך הצעת מחיר בטלפון ואחר כך ישבנו ועשינו מו"מ וסגרנו את העסקה. ש. כשאתה אומר עשינו מו"מ למה אתה מתכוון ? ת. אני ביקשתי סכום וירדנו בסכום אח"כ. ש. אנחנו ישבנו ורשמנו את זה ? ת. זה מהתכנית" (ראה עמ' 4 שורות 24-29 לפרוטוקול). לא סביר בעיני כי הצעת התובעת התבססה על תכניות, כפי שטען מנהלה, שכן לא את כל האמור בתכנית, לתובעת יש בהכרח את היכולת המקצועית לבצע ויתרה מזו , נדרשו אף פעולות של הריסה והשבה מחדש של מה שעמד על הגג, לאחר שתיבנה אותה קומה שנייה מיועדת. פעולות אלו בוודאי אינן כלולות בתכניות והתובעת בוודאי רצתה להבטיח את שכרה לכשתבצע את אותן פעולות. חזקה איפוא על הצדדים כי העלו על הכתב מה תכלול עבודת התובעת ולא הסתפקו בתכניות בניה אשר הראה הנתבע למנהל התובעת כבסיס להצעת מחיר מטעמה של התובעת ולסיכומו של מחיר לביצוע העבודה כמו גם לקביעת לוח זמנים משוער לסיומה.

בעניין זה מהינה עלי יותר גרסת הנתבע ,לפיה ישבו הצדדים והעלו על הכתב בפירוט מה אמורה אותה העבודה אצל הנתבע לכלול ועל בסיס זה ניתנה הצעת המחיר ע"ס 75000 ₪.

חיזוק לכך ניתן למצוא באופן התנהלותם של הצדדים בעסקה נוספת אשר הייתה בין התובעת לנתבע, אשר אף שם העלו הצדדים בפירוט מה תכלול העבודה (הוגש וסומן ת/3) , בכתב יד ומלווה בחתימות של הצדדים, אודות סכומים אשר שולמו לתובעת מעם הנתבע.

התובעת עצמה טרחה והעלתה ב"דף חשבון" אשר צירפה כראיה את מלוא העבודות אשר ביצעה לטענתה (נספח ד לת/1), אם כך ברור כי ידעה היטב והדבר אף סוכם בכתובים, מה היה היקף העבודה הנדרשת מן התובעת בתחילת העבודה.

דומני כי הדברים, על אף הכחשתו הגורפת של מנהל התובעת, מדברים בעד עצמם ומקבלים חיזוק מהתנהלותם של הצדדים בעסקאות קודמות ואף מן הראיות אשר הציגה התובעת עצמה.

הנה כי כן, כעולה מחומר הראיות ועדויות הצדדים, סוכם בין התובעת – באמצעות מנהלה לבין הנתבע, כי תבוצע עבודה אצל הנתבע בעלות של 75,000 ₪.

התובעת לא המציאה לעיוני כל הוכחה לכך כי הסכום אשר עליו הוסכם בין הצדדים הינו 75,000 ₪ בצירוף מע"מ. להיפך, בסיכום הדברים בין הצדדים (ת/2) מצוין הסכום של 75,000 ₪ והתובעת בעצמה לא מצאה לנכון לציין את סכום המע"מ בהעתק ההזמנה שהגישה היא עצמה. לשם השוואה גם התנהלותם הקודמת של הצדדים, המתבטאת בעסקה שהוצגה וסומנה ת/3, אף היא ללא תוספת המע"מ למחיר. כך או אחרת, לא הוכח בפני כי המחיר בו נקבה התובעת לצורך ביצוע העבודות מעם הנתבע לא כלל מע"מ וכי יש להוסיף עליו את רכיב המע"מ ולפיכך אני קובעת כי הסכום עליו סוכם לתשלום בין הצדדים הינו 75,000 ₪ הכולל בחובו את רכיב המע"מ.

אשר להיקף העבודות – התובעת טענה כי ביצעה אצל הנתבע עבודות מעבר לאשר הוסכם בין הצדדים וכימתה את הסכום הנדרש הנוסף בסך של 35,633 ₪. התובעת לא המציאה כל אסמכתא לכך כי אכן בוצעו עבודות נוספות מעבר לאשר הוסכם בין הצדדים בסכומים שכאלה. יתרה מכך, לא ניתן היה לדלות, לא מכתב התביעה אשר הגישה התובעת ואף לא מן הראיות אשר הוגשו מטעמה מהן העבודות עליהן הוסכם, כך שניתן יהא להיווכח מהי התוספת לאותן עבודות. כאמור, הוגשה הזמנת עבודה שממנה לא ניתן ללמוד על היקף העבודות המוסכם בין הצדדים (נספח א לת/1).

אף בהנחה כי הוסכם על בניית השלד בלבד, כפי שטענה התובעת בכתב התביעה, לא הובאה בפני חוות דעת מטעמו של גורם מוסמך אשר תהווה אסמכתא לאשר בוצע מעבר לעבודת בניית השלד ומהו היקף אותן תוספות, הן חומרית (כמות עבודה) והן כספית(בכמה יש לחייב את הנתבע).

יתרה מכך, התובעת לא המציאה אסמכתא כי הנתבע אכן אישר את התוספות לבניה המקורית שאמורה היתה להתבצע. מאחר והתובעת טוענת לעבודה מסודרת וכראיה המציאה "דף חשבון" מטעמה, לא מצאתי בחומר הראיות אישורו של הנתבע, הן לביצוע התוספות הנדרשות והן לחיוב הכספי הנוסף בגינן. מנהל התובעת אשר נשאל על כך מספר פעמים בחקירתו בחר לספק את ההסבר הבלתי הגיוני כלל, לפיו סוכם בין הצדדים כי "כל עבודה מעבר לתכנית , זה בסדר"(ראה עמ' 6 שורה 25 לפרוטוקול).

התובעת ביקשה להסתמך על "דף חשבון" (נספח ד לת/1) ובו פירטה פעולות שונות שעשתה באתר הבניה עבור הנתבע. הנתבע אינו חתום על "דף חשבון" זה ולא ברור ממנו מהי העבודה המקורית, מהן התוספות, מי עורך המסמך והאם נערך בשיתוף או בידיעת הנתבע שהרי הוא זה אשר בסופו של יום צריך לשאת בתשלום ויש לקבל אישורו לכך. התובעת אף צירפה תמונות (נספח ח' לת/1) שגם מהן לא ניתן ללמוד האם המדובר בעבודה המקורית, או שמא מדובר בתוספת לעבודה המקורית.